היין והיאנג
הכין: אמיל סמעאן
מושג היין/יינג והיאנג מקורו במתולוגיה הסינית הקדומה המדבר ומתאר את שני הכוחות המנוגדים והמשלימים את עצמם באותו הזמן ביקום כולו. (יש מי שכותב את המושג היין גם "יינג" . באנגלית "היין" נכתב "yin" ו"היאנג" נכתב "Yang" ).
משמעות היין הינו הצד האפל של כל דבר, והיאנג הינו הצד המואר של אותו הדבר או העצם. ובמצב הזה לא ניתן לקיים מצב בלי שהמצב השני יהיה קיים. במובנים המופשטים ביותר אין אור כאשר אין חושך, אין חום כאשר אין קור וכו'. לכן כל הכוחות שבטבע מציינים את היין והיאנג והם נמצאים התנועה מתמדת ומאוזנת אחת מול השניה.
היין מסמל את החלק הקר והחשוך ומסמל את האופי הנשי בטבע שביקום. ופירושו "הצד האפל של ההר".
היאנג מסמל את החלק הגברי החם והמואר והוא מסמל את האופי הגברי שביקום. ופירושו "הצד המואר של ההר".
בהתם למתולוגיה הסינית הקדומה,המחלה היא ביטוי של היינג והיאנג, ובתרבויות המזרח מטפלים במחלות ע"י איזונם וטיפול נגדי של היין והיאנג, חום/קור יבש/רטוב רגוע/עצבני וכו'.
מה מסמל סמל היין והיאנג :
הסמל הוא מעגלי, אינסופי, כך גם המושג במציאות. הוא מיוצג בשחור ולבן שהם שיא הניגודיות. היאנג הוא הלבן המושך משמאל למעלה, היינג שחור ומושך למטה מימין. בכל אחת מהצורות, שהיא העתק של השנייה, יש עיגול קטן של הגוון הניגודי. כך, כל צד שואף להתאחד עם הדומה לו ונוצרת תנועה אינסופית, כמו כלב המנסה לתפוס את זנבו. מלבד זאת, זהו רמז לכך שאין יינג מוחלט ואין יאנג מוחלט והמושגים ריקים מתוכן בלי ההיפך להם. כשכל צורה מתמלאת ומגיעה לשיאה, היאנג למעלה והיין למטה, היא מתחילה להיגמר, להפוך להיפך שלה.
סמל היין/היינג והיאנג הוא בצבע לבן ושחור, כדי לסמל את הקוטביות שבכל מצב ובכל דבר הקיים ביקום ובכדי לסמל ולרמוז לנו שחיי האדם הם ברצף של האור והחושך, הלבן והשחור, הפלוס והמינוס.
ליין וליאנג חמישה עקרונות והם:
1 - הפוכים ומנוגדים: היינג נמוך, היאנג גבוה. היינג איטי, היאנג מהיר. כל מונח ביקום יכול להיות מוגדר על ידי יינג או יאנג בניגוד למושג ההפוך לו. הר הוא יאנג, עמק הוא יינג.
2 - תלויים ותומכים זה בזה: אין יינג ללא יאנג ולהיפך. לפי התפיסה הסינית, "טוב" הוא מצב בו היינג והיאנג מאוזנים ואילו "רע" הוא מצב של חוסר איזון. יחד עם זאת האיזון האופטימאלי אינו של שוויון מוחלט אלא של העדפה קלה ליאנג, שכן הוא המסמל את החיים והתנועה. באופן זה מבוטאת העדפת החיים.
3 - מנטרלים אחד את רעהו: למשל: כשמשהו יבש (יאנג) נרטב, הוא הופך ליין.
4 - משלימים את עצמם: כשיאנג מגיע למיצוי הוא הופך להיות יינג. כדוגמת היום והלילה, או החום והקור.
5 - ניתן לחלק אותם לנצח: כל דבר ביקום יכול להיות מוגדר כיין או כיאנג. מצד שני, כל מונח יכול להיחשב גם כיינג גם כיאנג, תלוי בנסיבות. מים הם יינג, אבל אם הם חמים הם יכולים להיחשב כיאנג. אם המים עומדים, הם יהיו יינג, אם הם זורמים יחשבו כיאנג. לכן אפשר לומר שהגדרת כל דבר תלויה ויחסית להגדרת דברים אחרים בסביבתו.
האלמנטים שביין וביאנג:
ביין וביאנג קיימים חמישה אלמנטים והם : עץ, אש, אדמה, מתכת ומים. כאשר אלמנטים אלו מזינים האחד את השני: העץ מזין את האש, האש מזינה את האדמה, האדמה מזינה את המתכת, המתכת תזינה את המים והמים מזינה את העץ וכך הלאה .... ותוך כדי ההזנה קיימת בקרה מתמדת בכדי לשמור על כוחות מאוזנים של אותם אלמנטים.
מה מסמל היינג: החושך, הקר, הלילה, החורף, הימין, הנקבה, הצפון, החורף, השחור, הרטוב, הפנימי וכו'.
מה מסמל היאנג: האור, החום, היום, הקיץ, השמאל, הזכר, הדרום, הקיץ, הלבן, היבש, החיצוני וכו'.
אני מאחל לכולנו שפע מכל דבר.
המאסטר : אמיל סמעאן
ביקרו במרכז ותרגישו את השינוי
בטעינה...